שרשרת שדכן

אם תחשבו על זה רגע, כל השרשראות בעולם מתחברות בסוף לאיזה חַבַק בקצה

ומשם לסוגַר שנפתח ונסגר, או לחוליה כלשהי...

איך בכלל אפשר לחבר שרשרת לעצמההה???

אז בהתחלה ניסיתי להלחים, וזה היה אסוןןןן : (

השרשרת התקשתה, התמלאה בחומר הלחמה,

והחום הגבוה גרם לה להיות שבירה ומעוותת.

אוי ויי...

בלית ברירה עברתי לפלאן ב', מה שמכונה בתעשייה -

"חיבורים קרים"

(ואצלי בראש – "חיבורים יקרים"!)

התחלתי לחפש דרך לחבר את השרשרת לעצמה בלי חימום.

ובעזרת מידול ממוחשב, של תוכנה מגניבה,

פיתחתי את הצינור השטוח המדהים הזה,

חלק קטנטן מושלםםם שהושקעה בו המון מחשבה וזמן,

מין פלוס כזה, פיצי שפיצי, שיודע להמעך ולנעול את השרשרת סביב עצמה

ואז להתחבר לעוד שרשרת אחרת!

קיצר חפירה,

והלוואי שמישהי כאן עוד עוקבת ומבינה את הגאונות של החלק החמוד הזה

ומי שלא- מספיק שתדעי ששיחקתי אותה עם החלק הקטן הזה 

ושחידות צורפות טכניות כאלה, זה הדבר שאני

וככה, בעצם, נוצרה לנו כאן חוליית שרשרת,

שהיא שוס מטורף! מלאה בתנועה, מלאה בעניין,

שכל פעם נופלת אחרת על הגוף,

וממלאת אותי בגאווה!